פיצויי ביטוח עבור ציוד שנזרק לזבל 

אל מפעל תעשיות האלקטרו אופטיקה "אל-אופ" הגיעו מחו"ל סורקים בשווי של למעלה מ - 200,000 $ וכעבור חודש נעלמו.

בעלי המפעל פנו אל מבטחיהם, ובראשם הפניקס הישראלי, וקיבלו מהם תגמולי ביטוח עבור האובדן לפי תנאי הפוליסה.

חקירות שערכה חברת הפניקס העלו כי עובדי מפעל אל-אופ השאירו את הסורקים בתוך ארגז קרטון במסדרון המפעל. עובדת הניקיון, רוזה חנוך, שעבדה במקום מטעם חברת ניקיון קבלנית בשם "אל רבב" סברה בטעות שארגז הקרטון מכיל אשפה וזרקה אותו יחד עם תכולתו היקרה.

חוק חוזה הביטוח מקנה לכל מבטח אשר פיצה את מבוטחו בביטוח נכסים, זכות להגיש תביעת תחלוף (תביעת שיבוב) כנגד האחראי לנזק.

חברת הפניקס ניצלה זכות זו והגישה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעת תחלוף נגד עובדת הניקיון, חברת הניקיון ונגד חברת המגן, אשר ביטחה את קבלני הניקיון בביטוח צד שלישי.

במשפט הופיעה חנוך והעידה כי הקרטון עמד בפרוזדור מספר ימים. "אני חשבתי שזה זבל. למעלה היו שאריות של אוכל. היה קשה להזיז את הקרטון ולכן דחפתי אותו לכוון המעלית."

מנגד הופיעו עובדי אל-אופ. הראשון ראובן לוי, הנדסאי אלקטרוניקה במפעל שהיה אחראי על הסורקים לפני העברתם לייצור. לוי העיד כי הסורקים הושמו בקרטון במסדרון אך הוא הודה כי את הסורקים עצמם לא ראה.
גם מנחם גוטמן, האחראי על הניקיון במפעל, הופיע והעיד על ההוראות שנתן לגבי פינוי האשפה. שוב התברר כי על הקרטון נשוא המשפט לא ידע דבר.

על בסיס עדויות אלה הגיע השופט שדן בתביעה, ד"ר גבריאל קלינג, למסקנה כי אין כל ראיה ישירה כי הקרטון שנזרק על ידי חנוך אכן הכיל את הסורקים שבגינם שילמה הפניקס את תגמולי הביטוח.


"בהעדר ראיה ישירה המקשרת את הקרטון הנעלם עם הסורקים, ניתן היה לצפות שיוגשו מסמכים כמו תעודת משלוח או תעודות מחסן - אך גם זה לא נעשה".


השופט דחה גם את הטענה כי חברת אל רבב הפרה את ההוראות שניתנו לה לפיהן אם יש ספק לגבי ארגז קרטון כלשהו הנמצא במסדרון, על עובדי הניקיון לברר ולשאול מה לעשות עם ארגזים אלה.

ברור, קובע השופט, כי ההוראות לא היו לפתוח כל ארגז, אלא אך ורק ארגזים שיש ספק לגבי תכולתם.
במקרה זה היו על הקרטון למעלה שאריות אוכל וזבל.

לפיכך, מבהיר השופט, אל רבב לא הפרה כל חובה כלפי אל אופ, באשר החובה היתה לשאול על מכלים מעוררי שאלות והקרטון הנדון לא עורר כל שאלות.

יתירה מזו, מוסיף השופט וקובע, אם קיימת סיבה מכרעת להעלמות הקרטון - הרי יש לתלותה באשם המכריע מצדה של אל-אופ עצמה. "ציוד יקר היה מונח בקרטון בפרוזדור זמן ניכר לאחר הגיעו מבלי שנעשה רישום כלשהו, וכנראה שחלק מעובדי אל-אופ הניחו בקרטון שיירי אוכל ואשפה. מוזר ביותר כי כך נהגה החברה בציוד יקר שטרחה להזמינו מחוץ לארץ".

השופט קלינג דחה לפיכך את תביעת הפניקס מכל וכל.

בשולי הדברים ציין השופט כי לו מצא את קבלני הניקיון אחראים בדין היה מחייב את מבטחיהם לשאת בנזק בגבול האחריות שבפוליסת צד שלישי.

השופט העיר כי בנקודה זו אין הוא מקבל את טענת המבטחים שמדובר באחריות מקצועית אשר אינה מכוסה בפוליסת אחריות רגילה כלפי צד שלישי "לא נראה שיש מקום לפרש את הפוליסה בדרך זו שהיתה מעמידה את קבלני הנקיון חשופים לתביעות, ללא כיסוי ביטוחי".

התוצאה הסופית אם כן היתה דחיית התביעות תוך חיוב חברת הפניקס לשאת בהוצאות כל הצדדים במשפט.

מסמך 191